בבית שגדלתי בו היה אלוהים. היה לו מקום של כבוד. הוא קיבל איזכור תדיר בימות החול וקידוש שבועי מקוצר עם מפית במקום כיפה על הראש מהקטן לגדול.
בנוסף, זכו אצלנו לתהילת עולם מגוון מרשים ומפואר של אמונות טפלות שאת חלקן, אני חושדת עד היום שאמא שלי המציאה בלי לגלות. מיד אחרי אלו נכח בבית המזל. "יש לה מזל, זאת", או "מרבון, אין לו מזל", היו משפטים שגורים בפי ההורים.
השבוע שמעתי שהסיכוי של אדם להיוולד, אם לוקחים בחשבון חיבור של זרע מסוים מגבר מסוים וביצית מסוימת מאישה מסוימת, בזמן מסוים, כשברקע מלחמות, תאונות ושאר הפתעות הוא 1 ל 400 מיליארד, לא פחות.
אני לא יודעת אם בדקו מה הסיכוי של אותו אדם למצוא אהבה, נפש מבינה, חיבור אמיתי ועמוק אבל יודעת שמי שכבר מצא ובחר לוותר עליה הוא אידיוט.
כי מה הסיכוי למצוא עוד אחת כזאת?
עינת לביאד בדק בית 