כשמסך של טלפון נשבר הוא מתנפץ לרסיסים, אבל מכיוון שהוא מחובר למדבקה כל החלקיקים נשארים במקום, ורק רשת מסועפת של סדקים מחברת ביניהם, כמו מערכת של כבישים עם מחלפים, שבילי עפר וצמתים.


כשצלחת נשברת, בתרבויות מסויימות, חיוך עולה על השפתיים, הלב מתמלא שמחה, ככה אנשים שם חוגגים.


כשהדממה נשברת צחוק של ילד ממלא את כל חלל החדר, כמו אור שדורס את החושך, הוא מתפזר וממלא את העיניים בזכרונות, אסופה של תמונות יפות, עשירות בצבעים.


כשגל נשבר הוא מגיע אל החוף בהפרש קבוע משכניו, מתרסק לקצף רועש, מתפרק למיליוני טיפות שמתחברות מחדש בדרך דומה אבל לגמרי חדשה, בחסות הגנתו של שובר הגלים.


כל דבר נשבר אחרת, יש שמתנפצים, יש שמתפרקים ומחדש מתחברים, יש שמשמחים ויש שממלאים.


כל דבר נשבר אחרת, כן, גם הלב. שום דבר לא נשבר כמו הלב.

פורסם על ידי עינת לביאד

מחברת ספר השירה "בדק בית" בעריכת דורי מנור ובהוצאת "קתרזיס", 2021.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: