נשים מחכות, כל הזמן מחכות. מחכות לאביר על הסוס הלבן שיבוא ויציל אותן מכל המכשפות והשדים, שישלח להן ווטסאפ או אפילו פרחים. מחכות תשעה חודשים ואז שיבוא המרדים, מחכות שהם יתעוררו, ויותר מזה, שירדמו, הקטנטנים. מחכות באוטו עם ספר עד שיסיימו את החוגים. שיכנסו למקלחת , שיצאו מהמקלחת, שיתבשלו הפתיתים. מחכות עד הצהרים כדי לשמוע סיפורים אחרי שהם חוזרים ממועדונים. שיחזרו מהצבא. שיתקשרו אחרי החתונה. מחכות שיביאו כבר נכדים. נשים מחכות, כל הזמן מחכות.

***הגיגים בתור לשירותים הציבוריים.

פורסם על ידי עינת לביאד

מחברת ספר השירה "בדק בית" בעריכת דורי מנור ובהוצאת "קתרזיס", 2021.

הצטרפות לשיחה

9 תגובות

      1. עינת מקסים. קראתי כבר כמה דברים שפרסמת (טלי דואגת לחבר בין אהוביה), ואת כשרון אדיר של כתיבה בגובה עיניים ובעומק הרגש. תודה

        אהבתי

  1. ההערה הקטנה שלמטה צובעת את כל הטקסט שלמעלה בגוון עוד יותר יפה ומחייך. ישר כויח! 🙂

    אהבתי

כתיבת תגובה

להגיב על דפנה לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: